מה ל$@!#@ היא רוצה??

מה ל$@!#@ היא רוצה??

אחרי לימודי התסריטאות חשבתי שאם עוד פעם ישאלו אותי "מה הדמות רוצה?" אני מאד ארצה להרוג את השואל… כביכול זו אמורה להיות שאלה קלה. נו, מה הדמות שלי רוצה? בגדול, אני יודעת שהיא רוצה להיות מאושרת/נאהבת/מצליחה וכו', אבל זה לא מספיק. צריך למצוא רצון אחד ברור וספציפי ולפעמים זו שאלה מאד מורכבת שלוקח הרבה זמן לענות עליה במדויק ובלב שלם.
ולא רק שזו שאלה מורכבת, זו שאלה קריטית שעד שלא נפתור אותה, משהו יתקע אותנו מבחינת התסריט.

אז איפה מוצאים את התשובה לשאלה הזו?
באירוע המחולל. על פי הגדרתו, אירוע מחולל הוא האירוע שמתחיל את הסיפור, הוא נכפה על הדמות הראשית, מערער את עולמה ומוציא אותה למסע.
ב"סיפורה של שפחה" האירוע המחולל הוא תפיסתה של ג'ון והפרדתה מבעלה ובתה. זה נכפה עליה, מערער את עולמה, ומוציא אותה למסע, בעל כורחה.
לאיזה מסע זה מוציא אותה? למסע שמטרתו למצוא ולהתאחד שוב עם בתה ובעלה.
זה הרצון של ג'ון.
באירוע המחולל מתעורר הרצון של הדמות. הדמות שלי מודעת לרצון שלה ועכשיו כל מה שהיא תעשה יהיה במטרה להשיג את רצונה. כלומר היא תעשה דברים, פעולות, אקשן.אקשן ופעולות הן העלילה החיצונית של התסריט, ואנחנו כתסריטאים צריכים עכשיו לשים בפני הדמות מכשולים בדרך לשם.

אבל זה לא נגמר כאן. השאלה הבאה שהיא לא פחות קריטית היא: "מה הדמות צריכה?" כלומר, מה היא צריכה לעבור כדי שתוכל להשיג את מטרתה? מה היא צריכה ללמוד? איך היא צריכה להשתנות?

תסריטאות מסקרנת אתכם? הצטרפו לאחת הסדנאות שלי:

איפה נמצא את התשובה לשאלה הזו?
בשיא. השיא הוא רגע של בחירה, הבחירה הכי קשה שהדמות שלי הייתה צריכה להחליט אי פעם, ההתמודדות הקשה ביותר שלה.
אם האירוע המחולל מסמן לי את ההתחלה, השיא מסמן לי את המטרה.
מה ג'ון צריכה לעבור כדי להיות מוכנה להתאחד עם בתה ובעלה?
ג'ון צריכה להתחשל נפשית כדי שתוכל לשרוד ולנסות למצוא את הבת שלה. היא צריכה להפסיק לפחד, להאמין שהיא מסוגלת ולהיות מוכנה לשלם את המחירים הכבדים ביותר.

מה שהדמות שלי צריכה קובע את המהלך הרגשי של התסריט. ברגע שאני מבינה מה הדמות שלי צריכה, אני מבינה אלו מכשולים לשים בדרכה כדי "להכין אותה" להתמודדות שבשיא. הרי לא לכל דמות נציב את אותם מכשולים בדרך, כי מה שמהווה מכשול עבור דמות אחת, לא יהווה מכשול עבור דמות אחרת (למשל פחד גבהים- לא לכולם יש). כל מכשול בדרך צריך לאתגר את הדמות שלי ספציפית, כל פעם קצת יותר וכל פעם לגעת לה במקום הרגיש, "לגרד את הפצע" ולהכין אותה לבלתי נמנע.

האם הדמות שלי מודעת למה היא צריכה?
לא, בדרך כלל הצורך של הדמות ידוע רק לתסריטאי/ת.

נתקלתי בהרצאה של של אריק אדסון, פרופ' לתסריטאות (כן יש דבר כזה..) שכתב את הספר:
 "The Story Solution: 23 Actions All Great Heroes Must Take"
אדסון מחלק את המטרות, כלומר הרצון של הגיבור בתסריט, לארבע קטגוריות:
ניצחון (win) – כשהגיבור רוצה לזכות באליפות או במשפט, הכוונה למשהו שיש לו נקודת סיום ברורה שבה זוכים או מפסידים.
עצירה (stop) – כשהגיבור רוצה לעצור משהו מלקרות (כמו "ארמגדון" למשל) או לעצור מהאנטגוניסט להצליח.
בריחה (escape) – כשהגיבור רוצה לברוח מסיטואציה מאיימת ("ג'ורסיק פארק" למשל) או גם אם היא רוצה לברוח מסמים או מעיירה קטנה.
חזרה (retrieve)- הגיבור רוצה למצוא משהו/מישהו ולהחזיר אותו חזרה.
כמובן שכל קטגוריה כזו עמוסה במטרות קטנות ושונות.

אדסון טוען שאלה הן מטרות פיזיות שיש להם נקודת סיום ברורה וויזואלית, כלומר, שהמטרות האלה מביאות לסצנת שיא שהקהל יכול לראות במו עיניו על המסך. האם קיימות עוד מטרות? כן, אבל אלו המטרות, טוען אדסון, שטובות לתסריט, שהוא סטוריטלינג ויזואלי.

אדסון עושה חלוקה בין מטרה פיזית (אחת מארבע הקטגוריות למעלה) למטרה פנימית (הכוונה היא לשינוי פנימי כמו "לחזק את הביטחון העצמי" או "להפוך להורה יותר טוב"). הכח של התסריט, ע"פ אדסון, הוא במטרה הפיזית (העלילה) והמטרה הפנימית (התהליך הרגשי) היא חשובה, אבל לעולם לא תוכל להוביל תסריט. 

אז תשאלו מה הרצון של גיבורים כמו סיינפלד, הרי אין שם ממש רצון.
לחלוטין יש. סיינפלד וחבריו רוצים מאד שהמציאות תסתדר לפי איך שנח להם. אמנם אין איזה אירוע מחולל גדול, אבל בכל פרק יש אירוע מחולל קטן יחסית. לדוגמא, הם שכחו איפה החנו את הרכב, ואז המציאות מתנגשת עם הרצון שלהם, כי היא לא ממש מסתדרת לפי מה שנח להם. כל מה שקורה בהמשך הפרק הוא ניסיון פיזי שלהם להשיג מה שהם רוצים ולכופף את המציאות כרצונם, רק כדי להבין בכל פרק שזה לא ממש יצליח להם.
לא נורא, מחר הם ינסו שוב…

הצעד הבא - מצטרפים לסדנת התסריטאות שלי:

שתפו את הכתבה הזו

כתיבת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. חובה למלא כתובת מייל ושם.