האם מותר לדמויות של נשים חזקות לרצות חתונה וילדים?

האם מותר לדמויות של נשים חזקות לרצות חתונה וילדים?

במסגרת שנת הבת מצווש של הבת שלי, ארגנו צפייה משותפת לכל בנות השכבה שלה במושב, עם אימהותיהן, בגרסה הקולנועית החדשה של "נשים קטנות". כתסריטאית הטובה ביותר (והיחידה) במושב, התמניתי להעביר דיון בסוף הסרט.

שאלתי אותן: "האם זה סרט פמיניסטי?"

הבנות התלבטו, "אולי רק ג'ו", הן אמרו, "כי היא רוצה קריירה".

"וגם האמא", אמרה אחת האמהות, "כי היא עצמאית ומחנכת את הבנות למצות את כשרונן.

והבת הפרטית שלי אמרה שהיא לא חושבת שזה סרט פמיניסטי כי "בסוף כולן רק רוצות להתחתן".

אני שמה לב לבלבול הזה גם אצל יוצרות ויוצרים שכותבים אצלי.

סוף סוף הגיע תורן של הגיבורות החזקות והעצמאיות לכבוש את מרכז המסך, אבל האם תמיד תאלץ דמות של אישה חזקה לבחור בין הגשמה עצמית לבין אהבה ומשפחה?

ולמה כשרוצים לכתוב גיבורה חזקה שבוחרת להתחתן או להיות "עקרת בית" יש חשש שהיא תיתפס כדמות נשית לא חזקה?

תסריטאות מסקרנת אתכם? הצטרפו לאחת הסדנאות שלי:

דמות חזקה היא דמות שלא מתפשרת על מי שהיא.

כמו ב"נשים קטנות", מותר לגיבורה עצמאית וחזקה לרצות גם אהבה וגם קריירה, כמו ג'ו, או משפחה וחיים נוחים ("עקרת בית"), כמו מג.

מה שחשוב הוא שהדמות לא תתפשר על מה שנכון לה: שלא תתפשר על אהבה, שלא תתחתן עם מישהו שלא מעריך ואוהב אותה, או שלא רואה בה שווה לו.

וחשוב מאד שהדמות הנשית החזקה תנסה להשיג עצמאות ושוויון, כדי שהיא תוכל לבחור – בין אם זה שוויון בשכר שמשלמים לה, בעיסוק שלה, או ביחס של בן זוגה.

אם הנשים הקטנות עמדו במשימה הזו לפני 150 שנה, כשזה היה הרבה יותר מאתגר – לנו אין שום תירוץ. הסרט "נשים קטנות" מקסים ומומלץ בחום לכל אם ובת, וגם בכלל. כל השבחים שזכתה בהם הבמאית והתסריטאית, גרטה גרוויג – מוצדקים. העדרה בטקס האוסקר פחות מוצדק מבחינתי (ובכלל היעדר הנשים בו) אז אני מזמינה אתכם לצפות בראיון שצירפתי פה, עם האשה המוכשרת והחכמה הזו.

הצעד הבא - מצטרפים לסדנת התסריטאות שלי:

שתפו את הכתבה הזו

כתיבת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. חובה למלא כתובת מייל ושם.