על קיפודים וגיבורים: מיהו הגיבור בסרט (הפרוטגוניסט) ואיך נמרר לו את החיים?

על קיפודים וגיבורים: מיהו הגיבור בסרט (הפרוטגוניסט) ואיך נמרר לו את החיים?

בשבוע באחרון ראיתי כמה פעמים את הסרט אלגנטיות של קיפוד. במסגרת פרוייקט מיקרוסינמה הקרינו את הסרט בבית בארבור, בדרום תל אביב, ואני התבקשתי לערוך שיחה עם הקהל אחרי ההקרנה. הסרט חמוד מאד, אולי לא הסרט שהייתי בוחרת לדבר עליו, אבל קשה שלא להתחבר לדמות של רנה מישל, השוערת בבניין דירות יוקרתי בפאריז.

27 שנים שרנה מישל מתגוררת בדירה הקטנה שבלובי של בניין הדירות. 27 שנים שהיא מנקה, ממיינת דואר, מקבלת חבילות ומנטרת מי נכנס ומי יוצא. 27 שנים שהדיירים מברכים אותה בבוקר בנימוס, אבל לא ממש רואים אותה. היא מה שקוראים אצלנו "שקופה".

אבל בשביל רנה מישל זה דווקא בסדר גמור. היא מעידה על עצמה שהיא "שמנה, מכוערת, נמוכה, חסרת השכלה וענייה מאז ומתמיד". כלפי חוץ היא עונה בדיוק לצרכי התפקיד, אבל לרנה מישל יש עולם סודי. בזמן שבסלון שלה, שאותו רואים מהלובי של הבניין, הטלוויזיה מכוונת על איזו טלנובלה, בחדר האחורי רנה יכולה ליהנות בשקט מכוס תה יפני, מספר איכותי, משוקולד מריר מעודן, מאומנות ותרבות. היא מסתירה את האינטליגנציה והסקרנות שלה מהדיירים כי ברור לה שאף אחד מהם לא מעוניין בשוערת חכמה ואנינת טעם שתדע מתי הם יוצאים ונכנסים, מי מחביא סיגריות מתחת לשטיח, ומי מכורה לנוגדי דכאון.

תסריטאות מסקרנת אתכם? הצטרפו לאחת הסדנאות שלי:

רנה מישל היא אמנם לא הגיבורה היחידה בסרט הזה, אבל היא ללא ספק המעניינת מבניהן והיא תעזור לנו להבין: מיהו הגיבור בסרט (הפרוטגוניסט) ואיך בוחרים עבורו את הדמות היריבה (האנטגוניסט)

מהי ההגדרה של גיבור (פרוטגוניסט)?

הפרוטגוניסט צריך להיות דמות עם תשוקה מודעת, או מישהו שרוצה משהו במודע. הוא גם צריך שתהיה לו יכולת לרדוף אחרי מושא התשוקה שלו באופן משכנע. כלומר, הצופים חייבים להאמין שיש לו סיכוי  להשיג את מה שהוא רוצה. ודבר אחרון: בדרך של הגיבור להשיג את מה שהוא רוצה, ע"פ רוב, הוא גם עובר שינוי.

אם כך, כגיבורת הסרט, מה רנה מישל רוצה?

היא רוצה שיעזבו אותה בשקט כדי שתוכל ליהנות מהדברים שעבורה שווה לה לחיות בעולם הזה.

האם אנחנו מאמינים שהיא יכולה לעשות את זה? כן, היא מצאה שיטה מעולה: יש לה לוק "ייצוגי" של שוערת ממוצעת מצד אחד, ומצד שני יש לה חדר סודי ופרטי שמאפשר לה להיות מי שהיא באמת. יש לה סוד, היא חיה בהסתרה מתמדת (כמו דקסטר או קלארק קנת, שיש להם שתי זהויות, אחת מהן סודית).

אוקיי, אז אם היא משיגה את מה שהיא רוצה, מה מעניין אותנו בסיפור הזה?

כדי שיהיה מעניין, אנחנו מוכרחים לעשות לגיבורים שלנו חיים קשים. ולכן, אחרי שהבנו מי הדמות המרכזית ומה היא רוצה, נעמיד מולה את האנטגוניסט.

האנטגוניסט היא הדמות היריבה. לאו דווקא יריבה במובן של שנאה ותחרות, אלא במובן של המטרות. כמו בכדורגל, אם הקבוצה שאני אוהדת רוצה לנצח, הקבוצה האנטגוניסטית רוצה שהקבוצה שלי תפסיד (כדי שהם ינצחו). המטרות של הפרוטגוניסט והאנטגוניסט חייבות להיות מנוגדות.

אז מי צריך להיות חזק יותר – האנטגוניסט או הפרוטגוניסט? גם אם הידע שלי בכדורגל הוא פחות מבסיסי, אני יודעת שהמשחק הרבה יותר מעניין כששתי הקבוצות הן באותה רמה. אם התוצאה ידועה מראש, זה משעמם. האנטגוניסט והפרוטגוניסט חייבים להיות יריבים ראויים זה לזה.

הסיפור של רנה מישל מתחיל רק כשמגיע לבניין דייר חדש, גבר יפני עשיר. פליטת פה של רנה מישל (היא מצטטת חצי משפט מ"אנה קרנינה") מספיקה עבור הגבר הזה, קאוקורו, להבין שיש הרבה יותר משוערת טיפוסית באשה שעומדת מולו. קאוקורו הוא האנטגוניסט של רנה.

אז אם רנה רוצה שיעזבו אותה בשקט, מה קאוקורו רוצה? הוא רוצה להכיר אותה באמת, לגלות את סודה.

למה לא בחרו עבורה את בראד פיט כאנטגוניסט? או לחילופין למה לא בחרו עבורה מישהו במעמדה?

כי בסיפור בכלל ובתסריט בפרט אנחנו צריכים לבחור את האנטגוניסט הנכון לדמות.

אם מר בראד פיט הרווק הטרי היה מגיע כדייר לבניין של רנה, היא לא הייתה מסתכלת עליו והוא לא היה רואה אותה. לא היה לה שום סיכוי לשום קשר איתו. מצד שני, אם היא הייתה מעוררת את תשומת ליבו של סתם בחור עני במעמדה, מה הקושי שאנחנו מייצרים לה? אין שום קושי, שיחיו עד 120, את מי זה מעניין?

קאוקורו הוא איש עשיר, כמו שאר דיירי הבניין. הגיונית אין לרנה שום סיכוי לקשר איתו. אבל קאוקורו הוא לא עוד דייר. קודם כל הוא יפני (ורנה אוהבת ומעריכה את התרבות היפנית) ושנית, בדיוק כמוה, הוא אחר. הוא מהגר, אאוטסיידר, וככזה הוא מסוגל לראות מעבר לדפוסים החברתיים של המעמד שלו.

ולמה הביאו אותו לגור דווקא בבניין שלה? עקרונית היא יכלה לפגוש אותו ברחוב או אולי בזמן שהיה בא לבקר מישהו שגר בבניין, אבל כאמור, אנחנו רוצים להקשות על הגיבורה שלנו. קאוקורו מגיע כדייר לבניין שבו רנה היא השוערת כדי שלרנה לא יהיה לאן לברוח. בכל פעם שהוא יצא או יכנס לביתו, בין אם היא תרצה בכך או לא, היא תהיה שם. היא תאלץ להתמודד.

הרגע שבו מופיע קאוקורו הוא הרגע שבו הסיפור שלנו מתחיל. כי עכשיו, אחרי שהבין שיש לה סוד, כל קשר ביניהם מועד לחשוף את הסוד של רנה בפני שאר דיירי הבניין, ולערער את החיים המוגנים שהיא עבדה כל כך קשה לבנות לעצמה.

האם יצליח להפוך את הקיפוד, שמבחוץ הוא דוקרני וקשה ולגלות את היצור הרך והאלגנטי שהוא מבפנים?

 

 לתאריכים של סדנאות התסריטאות הקרובות

הצעד הבא - מצטרפים לסדנת התסריטאות שלי:

שתפו את הכתבה הזו

3 מחשבות על “על קיפודים וגיבורים: מיהו הגיבור בסרט (הפרוטגוניסט) ואיך נמרר לו את החיים?

  1. קודם כל – אחלה פוסט!! תודה!
    שנית, שאלה קטנה:
    לכאורה – התשוקה שלה היא להתחבא בחדרה ולצרוך תרבות, נכון? זה רק למראית עין.
    הרי לגיבור צריכות להיות שתי מטרות – אחת פנימית ואחת חיצונית. זאת החיצונית.
    אז מה הפנימית בעצם? כן "לצאת מהארון"?

    • קודם כל, תודה:) ונכון, הרצון שלה הוא להתחבא – 'תנו לי לעשות את העבודה שלי בשקט ותניחו לי להינות ממה שאני אוהבת'. אני אוהבת לנסח את המטרות של גיבור לא כ"פנימית" ו"חיצונית" אלא כ"מה הגיבור רוצה" (במודע) ו"מה הגיבור צריך" (לא במודע). במקרה שלה היא חושבת שהיא רוצה להמשיך להתחבא אבל מה שהיא באמת צריכה זה שמישהו יראה אותה, להיפתח לאהבה של מישהו ובאמת כשזה קורה היא פורחת ומאושרת, גם אם נותנים לה מעט מאד זמן להינות מזה..

כתיבת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. חובה למלא כתובת מייל ושם.