מה לא בסדר בעלילה שלי?

מה לא בסדר בעלילה שלי?

פעמים רבות, כשאני מבקשת שיספרו לי את העלילה, אני נתקלת בתיאורים כאלה: "במהלך המסע שלו, הגיבור שלי יחפש את אהובתו בכל מקום אפשרי" או "תוך כדי שהם במרדף אחרי הפושעים הם יתקרבו ויתאהבו" או "כשתשאר לבד, היא תגלה שיש לה כוחות שלא חשבה שיש לה". כל אלה תיאורים מעניינים מאד וגם בדרך כלל נכונים לתהליך שאותו אמורה לעבור הדמות, אבל הם לא עלילה.

אוקיי, היא תבין שיש לה כוחות – אבל איך זה יקרה, איך אני אראה את זה על המסך? איך בדיוק הם יתקרבו ויתאהבו? האם יש לי כח לראות גיבור שמחפש את אהובתו בכל מקום אפשרי ולא מוצא?

העלילה בתסריט מתחילה מיד אחרי האירוע המחולל,  זה שמוציא את הגיבור שלנו לדרך והיא תופסת את המערכה השניה כולה, כלומר כ 70 אחוזים מהתסריט. היעד של העלילה הוא השיא, שמגיע בתחילת המערכה השלישית. השיא הוא הרגע שבו הדמות שלנו צריכה לבחור את הבחירה הקשה ביותר עבורה, זו שיש לה את ההשלכות הכי משמעותיות, זו שתקבע אם הדמות שלנו למדה משהו והשתנתה, אם תצליח לעשות את מה שלא אנחנו ולא היא דמיינו שתעשה בתחילת הדרך.

תסריטאות מסקרנת אתכם? הצטרפו לאחת הסדנאות שלי:

אז הנה כמה טיפים חשובים לבניית עלילה:

  1. פעולה וקונפליקט – כל דבר שקורה לדמות, פנימי או חיצוני, חייב להיות מתורגם לפעולה על המסך. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת היא ע"י קונפליקט: הוא רוצה לשמוע מוסיקה ברדיו וזה מוציא אותה מריכוז, אז היא סוגרת לו את הרדיו והם מתווכחים – הוא פותח והיא סוגרת, עד שהיא מתעצבנת ותולשת את הרדיו מהמקום. שתיקה. אז הוא מתחיל לשיר, שיר לא צפוי והוא מזייף נורא אבל כמה שהוא מעצבן, הוא גם מצחיק ושירתו נוגעת ללבה, אז היא נשברת וצוחקת והוא גם צוחק. עכשיו הבנו שהיא התחילה לחבב אותו, אבל זה לא מספיק עלילתי. צריך לקרות משהו, למשל, עכשיו שהם בלי רדיו אז הם לא שומעים חדשות והם לא יודעים שההוריקן שינה כיוון והם נוסעים היישר לעין הסערה. הנה, יש עלילה: רבים על הרדיו, הרדיו נתלש, צוחקים ומתקרבים ובגלל זה לא שומעים את האזהרה על הסכנה המתקרבת.
  2. ובגלל זה… כל דבר בעלילה חייב לנבוע מהדבר הקודם לו. המילים שאתם רוצים להשתמש בהן כדי לספר את העלילה שלכם הן: "ולכן" או "ובגלל זה". בחיים דברים קורים גם סתם ככה, בתסריט ממש לא.
  3. הדרגתיות וסיכונים – שימו לב שאם הפחד הגדול של הגיבור שלכם הוא נחש, שלא תכניסו אותו ישר בהתחלה לחדר מלא נחשים. קודם הגיבור ינסה לגלות איפה האוצר, אחר כך, כשיגלה שהאוצר במדבר, הוא יתמודד עם סכנות המדבר, יתחמק מהרעים שרודפים אחריו ורק כשהוא יגיע ליעד עצמו, מה שיפריד בינו לבין האוצר יהיו כמה מאות נחשים רוחשים במערה סגורה. בכל תסריט יש מכשולים שהגיבור צריך לעבור ובכל פעם המכשול נהיה מסובך יותר, קשה יותר ובעיקר – הסיכונים שהגיבור שלנו צריך לקחת כדי לעבור את המכשול גדלים בהתמדה.
  4. פער וציפיה– הגיבור שלי מאד ממהר והוא רוצה לצאת מהחדר, אז הוא יגש לדלת בציפיה שהיא תפתח אבל… הדלת נעולה. אז הוא יחפש את המפתח, וכבר נראה שהוא מתחיל להזיע, כי הוא ממהר. הוא מצפה שהמפתח יהיה על השולחן אבל מוצא אותו בתיק. טוב, עם המפתח עכשיו הוא מצפה שהדלת תפתח, אבל בגלל שהיד שלו קצת מיוזעת, הוא מסובב את המפתח קצת חזק מידי והמפתח נשבר. שוב, פער בין מה שהגיבור ציפה שיקרה למה שקרה בפועל. ומה עכשיו? הטלפון שהוא לא מצפה שיהיה ריק מסוללה? ואולי החלון…אה, שכחנו לציין שזו קומה 13.. הפער בין הציפיה למה שקורה בפועל הוא שמניע את העלילה.
  5. לספר את הסיפור לכמה שיותר אנשים. למה? כי כל פעם שאתם מספרים את העלילה שלכם אתם משתפרים. שימו לב מתי אומרים לכם "אבל למה הוא עשה את זה?" או "רגע לא הבנתי" או "ומה קרה עם..?" אלו התמרורים שעוזרים לנו להבין את נקודות החולשה של הסיפור. ספרו לאמא, לחבר, לכל מי שמוכן להקשיב, לאו דווקא לאנשים "שמבינים" ואל תרפו. תשאלו – הבנת למה הוא קפץ? איפה היית במתח? מתי הבנת מי הרוצח?

בניית העלילה היא ללא ספק אחד האתגרים הגדולים של כתיבת התסריט, אבל תמיד ברגעים הקשים אני חושבת לעצמי – איזה כיף לנו, אנשים בוגרים, שיכולים לצאת למסעות דמיוניים מסעירים ואז לנער את האבק המדברי, לסגור את הלפטופ ולרוץ לקחת את הילדים מהגן. בדיוק כמו כולם, אבל לא לגמרי.

הצעד הבא - מצטרפים לסדנת התסריטאות שלי:

שתפו את הכתבה הזו

כתיבת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. חובה למלא כתובת מייל ושם.