העמק האבוד שלי – תרגיל כתיבה והפתעה

העמק האבוד שלי – תרגיל כתיבה והפתעה

שלוש שנים מילדותי גרתי בקיטו, אקוודור, בשליחות הוריי. התגוררנו במה שהיה נראה לי אז לא פחות מגורד שחקים, בקומה התשיעית. בחדר שלי היה חלון אחד ממש גדול שממנו ניתן היה לראות עמק ירוק שבליבו כנסייה ונחל, מוקף הרים ירוקים שביום טוב הציצו ביניהם שלושה הרי געש מושלגים. זו הייתה התמונה היפה ביותר שראיתי מעודי. אחר כך, שהתגעגעתי לקיטו, או גם סתם בימים פחות טובים, העמק היה עולה לי בראש ואיכשהו מרגיע, לא יודעת להסביר למה.

כמה שנים אחר כך, כשחזרתי כ"מוצ'ילרית" לבקר בקיטו, אחד הדברים הראשונים שעשיתי היה לבקר את העמק שלי. נרגשת ניגשתי לחלון והסטתי את הוילון.

את העמק קרע כביש מהיר, הכנסייה נראתה לי קטנה וההרים, אפילו הם היו דהויים קצת וגבוהים פחות. הסתובבת והלכתי משם, הרגשתי שהעמק שלי אבוד.

אבל הוא לא היה אבוד. בזיכרון שלי הוא נשאר כשהיה (ואולי אפילו יפה יותר). הוא לא עולה לי לראש באותה תדירות, אבל אני יכולה לחזור אליו כשאני זקוקה לו ואת זה אף כביש מהיר לא יכול לקחת ממני.

בדיוק את זה אנחנו מחפשים בתסריט – פחות חשוב מה בדיוק היה שם במציאות, חשוב יותר איך זה היה בחוויה שלנו, או איך זה היה יכול להיות (לו הזמן היה עוצר מלכת, במקרה שלי).

אז איך נראה העמק שלכם?

הנה תרגיל:

חשבו על "העמק שלכם", מקום שמעורר בכם געגוע או רגש חזק

עצמו עיניים וחזרו לשם רגע, נסו להבין מהם הרגשות שעולים לכם.

עכשיו דמיינו במקום הזה דמות (לאו דווקא אתם) שיש לה את הרגשות האלה.

מה הדמות הזו רוצה?

מה יכול להפריע לה להשיג את מבוקשה?

והנה התחלה של תסריט…

תסריטאות מסקרנת אתכם? הצטרפו לאחת הסדנאות שלי:


הבטחתי גם הפתעה – רוצים להשתתף בכנס "תעשיה ללא גבולות"? זה הלינק לכנס, שהוא רלוונטי לכל מי שעוסק בעולם התוכן. חלק מהמרצים כבר שמעתי בעבר ויש להם הרצאות מעיפות. מי שמעוניין/ת בקוד הנחה לכנס, כתבו לי ל merav@tasritim.co.il

סופ"ש נעים:)

הצעד הבא - מצטרפים לסדנת התסריטאות שלי:

שתפו את הכתבה הזו

כתיבת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. חובה למלא כתובת מייל ושם.