תכתוב אותי נכון, גבר!

תכתוב אותי נכון, גבר!

בעוד הוליווד עסוקה בחשבון נפש על היחס לנשים, שיצר שיח חשוב בנושא הזה בכל רחבי הרשת, אני אסתכן פה באמירה כוללנית ואגיד שלדעתי ומניסיוני, נשים כותבות גברים טוב יותר משגברים כותבים נשים. למה? בעיקר כי אנחנו יותר מאומנות. אמנם יש שיפור במגמה, אבל עדיין יש יותר יצירות של גברים משל נשים בטלוויזיה, בקולנוע ובספרות. יש לנו פז"ם ואנחנו די רגילות לראות את הדברים מנקודת מבטו של גבר. עם זאת, גם אנחנו לא חפות מסטריאוטיפים.

ככותבים אנחנו צריכים להרגיש נח לכתוב דמויות נשיות וגבריות כאחד. אז איך לא נופלים במלכודת וכותבים דמות אמינה מהמין שאינו שלך?

  1. כולנו בני אדם – כתבו את הדמות שלכם כאנושית קודם כל, בלי קשר למין שלה. יש לדמות רצונות ופחדים, חוזקות וחולשות. אל תדמיינו את הדמות כ"אשה" או "גבר" אלא כ"הילה" ו"איתמר". זה הרבה פחות מלחיץ והרבה יותר טבעי.
  2. היו מודעים לסטריאוטיפים – סיפרה לי פעם שחקנית ששיחקה בסדרה מוכרת בתפקיד האמא, שבקריאה ראשונה היא מאד התרשמה מהדמות הנשית שכתב התסריטאי הגבר. זו הייתה אמא חזקה ואמפתית, עצמאית ומצחיקה. עם זאת משהו הציק לה. בקריאה שנייה היא שמה לב שכל הסצנות שלה היו במטבח – תוך כדי הכנת אוכל, הגשתו או נקיונו. אני בטוחה שהתסריטאי במקרה הזה לא עשה את זה בכוונה, הוא פשוט לא שם לב. ברגע שהשחקנית האירה את תשומת ליבו, הסצנות עברו לחדרים אחרים בבית ולפעולות אחרות. כולנו מכירים את הסטריאוטיפים, אז כשאתם כותבים דמות מהמין השני שימו לב גם לפרטים הקטנים, הם קריטיים.

    תסריטאות מסקרנת אתכם? הצטרפו לאחת הסדנאות שלי:

  3. דמיינו את עצמכם בתור הדמות – מכירים את הסרטונים שרצים ברשת על גבר שמתחפש לאשה, הולך ברחוב וסופג הערות סקסיסטיות? אז זה בדיוק מה שצריך לעשות. תחשבו איך הייתם מרגישים אם הייתם נכנסים לרגע לתוך הדמות מהמין השני. מה הייתם רוצים? ממה הייתם מפחדים? מה היה מרגיז אתכם ביחס של הסביבה? להכנס לתוך הדמות ולראות את העולם מנקודת מבטה זו הדרך ליצירת הזדהות עם הדמות. אם תזדהו עם הדמויות שלכם, הסטריאוטיפ יעלם.
  4. דמיינו את הדמות כמישהו/מישהי שאתם מכירים ממש טוב – כמו שאומרים לגברים שמטרידים נשים ברחוב – "תאר לך שמישהו היה עושה את זה לאחותך". ברגע שדמות מקבלת פרצוף מוכר ויש קשר רגשי אליה, כבר אי אפשר להתייחס אליה כסטריאוטיפ.
  5. היעזרו בקוראים מהמין השני – כשכתבנו את "מגדלים באוויר", שהייתה סדרה על נשים שנכתבה ע"י שתי נשים, סמכנו על שלושה גברים משמעותיים: אסף אמיר המפיק, ניר ברגמן הבמאי (דוגמא לגבר שכותב דמויות נשיות נהדרות) והפסיכולוג רוני בהט. בין השאר, הם היוו את "המשקל הגברי" של הסיפור וכך וידאנו שאנחנו כותבות גברים אמינים, שאנחנו מבינות לליבם ולא נסחפות לסטריאוטיפים.

אז בחרו שני נציגים של המין האחר, כאלה שאתם מעריכים את דעתם, ותנו להם לקרוא את הדמויות שלכם. בררו אם הקוראים שלכם מזדהים עם הדמויות ואם לא, בדקו למה.

כשאני מדברת על זה בסדנאות שלי, מיד עולה הטענה שבקומדיות הדמויות הן סטריאוטיפיות בהגדרה. זה נכון ולא נכון. בקומדיות האיכותיות הדמויות הן אף פעם לא רק סטריאוטיפיות. קחו לדוגמא את גלוריה, אשתו של ג'יי מ"משפחה מודרנית". דמות של אשה דרום אמריקאית סקסית וצעירה שנשואה לגבר מבוגר, לא יפה במיוחד אך מבוסס כלכלית. כל אלה הם סטריאוטיפים, ועם זאת, גלוריה היא ע"פ רוב הקול השפוי. היא חזקה, דעתנית, עצמאית ובעלת שכל חריף. היא לוקחת את תפקיד "אם המשפחה" ברצינות רבה (אולי מדי…) ובניגוד למה שחושבים על אשה צעירה שנשואה לגבר מבוגר, גלוריה אוהבת את ג'יי אהבת אמת.

אין ספק, נדרשת אקסטרה תשומת לב כשכותבים דמות מהמין השני. אקסטרה תשומת הלב הזו לא נובעת מהצורך להיות פוליטיקלי קורקט, אלא מאיכות הכתיבה שלכם. כולנו יצורים מורכבים, נשים וגברים, זו האמת ובלי האמת אין הזדהות וכשאין הזדהות, אתם מאבדים את הקוראים/הצופים שלכם.

הצעד הבא - מצטרפים לסדנת התסריטאות שלי:

שתפו את הכתבה הזו

כתיבת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. חובה למלא כתובת מייל ושם.