פוסטים מאת

היום שבו גיליתי שאני (לא) מאומצת

אני חושבת שלהרבה ילדים יש את השלב הזה שהם תוהים אם הם מאומצים, אבל אני כילדה לקחתי את זה, כרגיל, טיפה רחוק מדי. לא שהיו לי תלונות מיוחדות לגבי הוריי, אבל בין השגרה היומיומית לבין מה שיכול היה להיות אם… הדמיון שלי השתולל. הייתי מביטה על אנשים ברחוב ומסווגת כמי …

המשך לקרוא

הסוד שסיפר ש"י עגנון לסבא שלי

לסבא שלי, ז"ל, הייתה חנות לחליפות גברים בירושלים. בין לקוחותיו היו דיפלומטים, פוליטיקאים, אנשי עסקים ורוח, וביניהם, ש"י עגנון. הם היו באים להזמין חליפות ולשמוע מהסבא היקה שלי מתי צריך עניבה, מתי לכפתר את החליפה ומתי אפשר לפתוח אותה. בזמן שהיה מודד אותם (את המידות של חלקם היה מכיר בע"פ, …

המשך לקרוא

מגיפת הנוסטלגיה: אוצר נהדר או מלכודת דבש לכותבים?

האם ידעתם שנוסטלגיה הוגדרה פעם כמחלה? אם כך נדמה שאנחנו בלב ליבה של מגיפה מדבקת מאין כמוה. לא מזמן צורפתי לקבוצת "זיכרונות ילדות מירושלים" בפייסבוק ובקצב שעולים שם פוסטים נדמה שיש אנשים שמקדישים לזה שעות. לפי ויקיפדיה נוסטלגיה מורכבת משתי מילים יווניות: נוסטוס (שיבה הביתה) ואלגוס (כאב). ובלטינית משמעות המילה …

המשך לקרוא

באיזה רעיון הכי כדאי לבחור?

האם אתם מאלה שיש להם המון רעיונות ותסריטים שאתם עובדים עליהם ולא מצליחים להחליט באיזה להתמקד? האם אתם הולכים לאיבוד בין המון חצאי התחלות? זו ברכה שהיא גם קללה… מה עושים? באיזה רעיון הכי כדאי לבחור? זו שאלה שחוזרת שוב ושוב בסדנאות שלי. לא בטוחה שיש לזה תשובה חד משמעית, …

המשך לקרוא

Too much information

הנה שאלה שאני נתקלת בה הרבה בסדנאות שלי: כמה מידע צריך לתת בסצנה מבלי לגלות הכל? איך שומרים את הצופים במתח, אבל גם נותנים להם מספיק מידע שלא ילכו לאיבוד? שאלה מצוינת. אז הנה שתי אפשרויות לאותה סיטואציה: אפשרות 1: גבר ואשה בשנות ה 30 נוסעים ברכב ישן, באמצע שומקום, …

המשך לקרוא

אתגר האימוג'י הגדול – בדקו את עצמכם

אתמול ישבתי מאחורי גבה של בתי בת ה-12, בעת שהתכתבה בוואטסאפ. תחסכו לי את ההרצאה על חדירה לפרטיות, אני כתבתי אותה. מדובר בשטח ציבורי, אז הצצתי לה. בתי הייתה שקועה בשיחה מעניינת דווקא, המלצות על סדרות בטלוויזיה (טוב בכל זאת היא הבת שלי)… אבל היה שם משהו מוזר – השיחה …

המשך לקרוא

סיפור קצר ליום ההולדת

לאחי ולי יש ימי הולדת לא רחוקים זה מזה. שלי קודם, גם מבחינת השנים. באחד מימי ההולדת המוקדמים שלי קיבלתי במתנה ברבי, מה שעורר אצלי מיד רצון עז להיות הבעלים גם של ברבי בן (קן). אבל בזמנו לא היה דבר כזה "תקנו לי", היה צריך למצוא אפיקומן או לחכות ליום …

המשך לקרוא

תכתוב אותי נכון, גבר!

בעוד הוליווד עסוקה בחשבון נפש על היחס לנשים, שיצר שיח חשוב בנושא הזה בכל רחבי הרשת, אני אסתכן פה באמירה כוללנית ואגיד שלדעתי ומניסיוני, נשים כותבות גברים טוב יותר משגברים כותבים נשים. למה? בעיקר כי אנחנו יותר מאומנות. אמנם יש שיפור במגמה, אבל עדיין יש יותר יצירות של גברים משל …

המשך לקרוא

פאדיחות. בואו ננסה להימנע מזה…

מתי נדבר על פאדיחות אם לא בערב יום כיפור? הפאדיחה האחרונה שלי הייתה שגיאת כתיב בפוסט שנשלח לכל רשימת התפוצה שלי. זה היה ממש מבאס. אמנם לאנשים יש לא מעט שגיאות כתיב, יש שסובלים מלקויות למידה או הפרעת קשב או סתם פחות זוכרים כי המחשב או הנייד מתקנים אותנו אוטומטית. רוב …

המשך לקרוא

שקט, תן לכתוב! איך נפטרים מהמבקר הפנימי, או לפחות לא לוקחים אותו כל כך ברצינות

אני מנסה להתעלם ממנו כשאני כותבת אבל הוא מתגנב לו, מסתובב על ידי, מהלך בחדר בשעמום קל, מציץ מאחורי גבי על צג המחשב כאילו בחוסר עניין ואז פולט איזו הערה. קטנה כזו, כמעט אגבית, אבל מדויקת להפליא וזהו. הוא עשה את שלו. שיתק אותי והלך. תקראו לו איך שתקראו לו – …

המשך לקרוא