פוסטים מאת

האם להתחיל לארוז? (או: האם לרגש בתסריט זה בכלל עניין טכני?)

עוד מעט מחשבים יחליפו את רוב מי שמתפרנס מכתיבה, ככה גם קראתי וגם שמעתי משני מרצים שונים בשבוע שעבר. בינתיים, הכוונה היא יותר למי שמתפרנס מכתיבה "דיווחית", כמו חדשות וכלכלה, אבל כבר קיימת תוכנה (בפיתוח ישראלי כמובן) שאמורה לשקלל נתונים של סרטים ולהחליט, ע"פ התסריט, מה הסיכוי של הסרט להצליח …

המשך לקרוא

לפתוח דלת – כוחו של סיפור

בשבוע שעבר שוב פתחתי דלת לקבוצה של אנשים שלא הכרתי, שבאו ללמוד תסריטאות, הפעם במושב שבו אני גרה. שתיים מהמשתתפות הכירו קודם, היתר היו זרים זה לזה. בסוף הערב כבר היינו קבוצה. זה קורה כמעט בכל סדנה וכל פעם זה מרגש אותי מחדש. הנה וידוי: יש לי זיכרון נוראי, בעיקר לשמות. …

המשך לקרוא

על קיפודים וגיבורים: מיהו הגיבור בסרט (הפרוטגוניסט) ואיך נמרר לו את החיים?

בשבוע באחרון ראיתי כמה פעמים את הסרט אלגנטיות של קיפוד. במסגרת פרוייקט מיקרוסינמה הקרינו את הסרט בבית בארבור, בדרום תל אביב, ואני התבקשתי לערוך שיחה עם הקהל אחרי ההקרנה. הסרט חמוד מאד, אולי לא הסרט שהייתי בוחרת לדבר עליו, אבל קשה שלא להתחבר לדמות של רנה מישל, השוערת בבניין דירות …

המשך לקרוא

ה"ג'נג'ון דה לה פונפון"

הייתי ילדת מפתח טובה ירושלים. אמא עבדה כל היום עד הערב ואבא עבד כל היום, כולל הערב. הצד הקולינרי אלצנו במשפחה מעולם לא היה חזק. ארוחת הצהרים שציפתה לנו כשחזרנו מבית הספר כללה בדרך כלל: שניצל ("מילי") מוכן, אורז ("אנקל בן") כמעט מוכן, וירקות ("סנפרוסט") משתנים (פעם אפונה, פעם גזר …

המשך לקרוא

מה עושה רעיון לרעיון מקורי? חמש שיטות בדוקות ויעילות

ריצ'רד פלפלר, שהוא יו"ר ומנכ"ל HBO, סיפר כיצד נכנס אליו דייויד צ'ייס, יוצר "הסופרנוס", על מנת לצפות עמו לראשונה בפיילוט של הסופרנוס. בתום הצפייה שאל צ'ייס את פלפלר בחרדה האם לדעתו מישהו בכלל יצפה בסדרה הזו. פלפלר ענה: "אני באמת לא יודע, אבל אני אף פעם לא ראיתי משהו כזה". …

המשך לקרוא

פשוט ליהנות מהדרך, הגיג לתחילתה של שנה

את הסדרה שלי כתבתי במשך כשלוש שנים, אבל היא שודרה במשך כשלושה חודשים בלבד (12 פרקים לעונה). אז שלושה חודשים נעתי בין חרדה מאד גדולה (מה יגידו? איך יהיה הרייטינג?) להיי מטורף. ואז זה נגמר. הסדרה קיבלה ביקורות טובות, היה לה רייטינג טוב, היא שודרה עוד כמה פעמים בשידורים חוזרים …

המשך לקרוא

למה האנטומיה של גריי ממכרת גם אם אנחנו כבר יודעים מראש מה יקרה?

זו מעולם לא הייתה אהבת אמת, אבל בהחלט מערכת יחסים קלילה ומהנה. ועם זאת, איפשהו סביב עונה חמש, נשברתי. כל הדמויות התחילו להישמע לי אותו הדבר וידעתי בדיוק מה הולך לקרות לפני שזה קרה. גם התחבולות התסריטאיות כבר היו לי שקופות עד גיחוך. אז נפרדנו, האנטומיה של גריי ואני. כל …

המשך לקרוא

7 עקרונות ברווזיים לכתיבת תסריט וסצנה ברווזית אחת בלתי נשכחת

סדנת התסריטאות הקרובה שלי היא בסימן ברווזים. קודם כל, היא נפתחת במשרד היפהפה ומעורר ההשראה של חברי היקר, מנכ"ל ובעלים חברת UniqUI, ברק דנין, חובב ברווזי פלסטיק. עוד באירופה… סליחה, בארגנטינה, הוא סחב ברווז גומי בשם פאטו (ברווז בספרדית) שתועד במקומות מפתיעים (ובסיטואציות מעניינות) ברחבי חבל פטגוניה. היום המשרד של …

המשך לקרוא

האם כדאי לגשת למפיקים וגופי שידור כבר בשלב הרעיון?

אחרי ששודרה הסדרה שכתבתי ("מגדלים באוויר", ערוץ 10), כשהתחלתי לחשוב על הדבר הבא, עשיתי סבב פגישות עם מפיקים, בעיקר כדי "לרחרח" לאן נושבת הרוח, מהם הטרנדים ומה מחפשים. קודם כל, זאת כבר טעות, כי לא צריך לכתוב לפי טרנדים ומגמות, צריך לכתוב את מה שבוער לכם לספר. אבל חזרה לסיפורנו …

המשך לקרוא

הגשר עונה 3: פרס למיטיבי לכת

לקחו לי כמה ימים טובים לעכל את העונה השלישית של הסדרה הדנית-שוודית "הגשר" כדי שאוכל לסדר את הראש ולהגיע למצב של כתיבה עליה. אני ממליצה על הסדרה הזו בלב שלם, אבל לא לכל אחד. היא מטרידה, לא עושה הנחות, מציאותית ומופרעת בנשימה אחת. מלבד כתיבה מצוינת ועלילת רצח חכמה ומדויקת …

המשך לקרוא