לקח לי זמן לעכל את הסדרה הזו, שהיא ללא ספק סדרה חשובה, כתובה להפליא ומשוחקת נהדר. הנה כמה מהדברים שניתן ללמוד ממנה: מתרגלים לעולם מהר. לעולם של סדרה, עד כמה

אין כמו סצנות של וידויים… דמות אחת צריכה לבשר משהו לדמות אחרת שממש, אבל ממש, לא תשמח לשמוע… זו סיטואציה קלאסית לתסריט: גם קונפליקט חזק וברור וגם מקדם עלילה, שהרי

שלוש שנים מילדותי גרתי בקיטו, אקוודור, בשליחות הוריי. התגוררנו במה שהיה נראה לי אז לא פחות מגורד שחקים, בקומה התשיעית. בחדר שלי היה חלון אחד ממש גדול שממנו ניתן היה

כולם רוצים לדעת אם "יש להם את זה", אם התחושה הזו שהם טובים בכתיבה היא פיקציה או עובדה, אז בואו נחשוב על זה רגע לעומק: האם כישרון נמדד בהצלחה? לפעמים

ישבתי בצד, באולם לא גדול אך בתפוסה מלאה, והקשבתי לאנשים מתעצבנים, צוחקים, קוראים קריאות ביניים ומסבירים זה לזה את הסרט "חולייטה" של אלמדובר. וואו, מזמן לא הייתי בהקרנה כזו, שקצת