אם 'אין צודק כבעל ניסיון' וכדאי 'להתגלח על זקן של אחרים', אז הנה התרגיל שכל מי שכותב/ת סדרה חייב/ת לעשות, לפחות פעם אחת. התרגיל הזה זה ילמד אתכםן יותר מכל

קשה לכתוב בימים אלו, אני מרגישה את זה על עצמי ואני שומעת מכםן. קצת כמו מדיטציה או פעילות גופנית, ברור שכתיבה תקל עלינו ותעשה לנו טוב, אבל קשה להביא את

"בן, היא אמרה, יש לי אחלה סיפור בשבילך,מי שחשבת שהוא אבא שלך,זה כלום, אבלבזמן שבגיל 13 ישבת לבד בביתהאבא האמיתי שלך גסס.סליחה שלא פגשת אותו,אבל אני שמחה ששוחחנו."זה תרגום חופשי

רגע, רגע, לפני שאתםן בורחיםות – בואו נזכור שתמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, כן? מהי נקודת השפל בתסריט? כמו בחיים… רגע שבו הכל נראה אבוד, שנדמה שעשיתי את כל הטעויות האפשריות,