כש'אין אמת' בתסריט – דווקא נפתחות האפשרויות

"בן, היא אמרה, יש לי אחלה סיפור בשבילך,
מי שחשבת שהוא אבא שלך,
זה כלום, אבל
בזמן שבגיל 13 ישבת לבד בבית
האבא האמיתי שלך גסס.
סליחה שלא פגשת אותו,
אבל אני שמחה ששוחחנו."
זה תרגום חופשי שלי לשיר I'm Still Alive" של פרל ג'אם, שמבוסס על הסיפור האמיתי של הסולן, אדי ודר, שכך בדיוק למד מאימו שמי שחשב שהוא אביו אינו אביו האמיתי, ואילו זה שכן היה אביו האמיתי גסס ומת מבלי שידע ומבלי שהתאפשר לו להכיר אותו או לסייע לו.

ולמה אני מביאה עד לפה את מר וודר? (אוף, הלוואי שהיה מגיע…)
כי בדיוק ככה אני מרגישה בימים אלו. אמנם במקרה שלי סביר להניח שאבא שלי הוא באמת אבא שלי, אבל התחושה הזו שמתוארת כאן בשיר זו התחושה שמלווה אותי בחודשים האחרונים. תחושה שאין במה להיאחז, שאין אמת. שיש ניסיון מכל עבר לגרום לכולנו להרגיש ששום דבר שאנחנו יודעים על עצמנו ועל אמונותינו איננו אמת, אפילו אם הוא מגובה עובדתית.
במציאות החמה מידי של יולי 23 זה סיוט מתמשך, אבל בתסריט, בתסריט זה דווקא מעולה.

למה "אין אמת" זה טוב לתסריט:

  • דמות שחושבת שהיא יודעת משהו על העולם, שבטוחה בשורשים שלה, שחושבת שהיא יודעת מי היא, מגלה יום אחד שכל מה שחשבה על עצמה –  יתכן שהכל שקר וכזב. והנה לכם אירוע מחולל מושלם. מפה הדמות הזו, שהאדמה נשמטה לה מתחת לרגליים, תהיה חייבת לצאת למסע כדי לגלות את האמת. (היי, אפילו אני כתבתי על זה סדרה!)
  • דמות שתופסת את עצמה כערכית ומקצועית מגלה יום אחד שאף אחד לא מאמין לה יותר ואפילו שהפכה לאויבת הציבור. עכשיו היא תצא למסע להחזיר לעצמה את תפקידה/מעמדה (דוגמה בווידאו בהמשך).
  • דמות שמתעוררת יום אחד ומגלה שהחוקים השתנו והיא מוצאת עצמה בעולם שבו יש הגדרות אחרות לגמרי ל"טוב" ו"רע" (כל סדרת דיסטופיה שלא תהיה).
  • דמות שמגלה שכל הדרך שעשתה וכל מה שהשיגה – הכל היה שקר שסיפרה לעצמה ("מועדון קרב") או שהדמות שלי מתחזקת שקר שאם יתגלה יערער את כל מה שהשיגה ("מד מן", "האמריקאים", "עולמו של טרומן").
  • דמות שבוקר אחד מגלה שחוקי היקום השתנו ("דברים מוזרים", או כל גילוי של אלמנט פנטסטי בסדרה שמתחילה כריאליסטית)

התחושה הזו של "אין אמת" יוצרת אצלנו מצוקה כל כך עמוקה, היא כל כך מערערת, שאולי במציאות היא עלולה לגרום לחוסר אונים, אבל לא בתסריט. תסריט מחייב אקשן, ולכן תחושת "אין אמת" תכריח את הדמות שלי לצאת למסע ולמצוא את עצמה מחדש, או לפחות משהו להיאחז בו, או לעשות הכל כדי לשמור על מה שיש לה.

הלוואי שגם אנחנו נמצא את עצמנו במהרה, ועד אז – לפחות לכו ותכתבו על זה.  
ובינתיים, הנה צירפתי סרטון שמסביר את זה מצוין:

 וגם את השיר I'm Still Alive כי למה שאני אהנה לבד:

 טיפים מגניבים, מחשבות על תסריטאות ועדכונים חמים בדרך אליכם!

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply
× איך אפשר לעזור?
דילוג לתוכן