לפני כמה זמן עמדתי בתור לקולנוע וזו השיחה ששמעתי: בחור: זה טעים ככה וזה טעים גם בלאפה בחורה: אף פעם לא אכלתי לאפה בחור: מה? מה זאת אומרת לא אכלת

קשה לכתוב דראפט ראשון של תסריט, וזה גם לוקח המון זמן. עוד עובדה עגומה היא שהדראפט הראשון של תסריט יהיה, ע"פ רוב, לא מספיק טוב, שלא לומר גרוע. לא באתי

מדי פעם, אחרי סרט או סדרה טובה, יש איזה נבל שבגללו אני אתקשה להירדם. האם זה פחד, תיעוב או משיכה? כל התשובות נכונות. אח, אבל אין כמו נבל טוב. נבל

כשהסדרה שכתבתי עמדה להיות משודרת, אמא שלי שאלה אותי: "זה לא עלינו, נכון?" התשובה הייתה ש"לא, זה לא עלינו", אבל בתכלס, כן, ברור. כולנו כותבים מתוך החוויה שלנו, העולם שלנו,

לא מזמן נתקעתי על הסרט "להציל את מארק וואטני". זה סוג של "שכחו אותי בבית", רק על מאדים. מט דיימון תקוע לו בתחנת חלל במאדים לבד ועכשיו יש לו שנים