האם כדאי לכתוב סרטים וסדרות על הקורונה?

האם כדאי לכתוב סרטים וסדרות על הקורונה?

השבוע לימדתי יוצרת חמודה בזום, ורק כמה דקות אחרי שהתחילה פגישתנו שמתי לב שהיא יושבת באוטו. זו לא הפעם הראשונה בשבועות האחרונים שאני מעבירה סדנה היישר לרכב של תלמידה. בכל המקרים הנשים ברכבים אמרו לי אותו דבר: "זה המקום היחיד שבו יש לי שקט…" כן, זה קרה לי בינתיים רק עם נשים, איכשהו גברים תמיד מוצאים פינה של שקט, גם אם הבית שלהם מלא.


מהצד שני של הזום, אני נאלצת ללמד מאחד מחדרי השינה של בנותיי. מאחורי ניתן לראות מיטת נוער ועל הקירות תלויות תמונות שהן לא בדיוק לטעמי… חשבתי על האופציה של רקע אקזוטי בזום, אבל זה גורם לי להרגיש הרבה פחות אותנטית, כאילו יש לי מה להסתיר.  וגם, אחרי שבאמצע פגישה עם מפיקים מצרפת, החבר של השותפה הצרפתייה שלנו עבר בתחתונים מאחוריה כי הוא חשב שאם יש רקע לא יראו – אני לא לוקחת סיכונים. זה לא שכולם לבושים פה ייצוגית.


החיים שלנו נראים כמו סצנות מאיזו קומדיה פרועה ודמיונית, רק מחכה שמישהו כבר יכתוב אותה. ובאמת, אחת השאלות הנפוצות היום היא:

האם לכתוב על הקורונה?

הנה הטענות שאני שומעת לשני הצדדים:

למה כן?

  • כי באמת שיש המון רעיונות לסצנות מצחיקות/מרגשות/מותחות בתקופה הזו, שללא ספק תשאיר עלינו חותם. השראה לסיפורים לא חסרה…
  • כי יש יותר פנאי לכתיבה.
  • כי זו תקופה שמאד מקצינה כל מה שאנחנו מרגישים – הכל יותר מצחיק, יותר מרגש, יותר כואב, יותר בודד, יותר מפחיד. היכולת להתחבר לרגש שלכם ככותבים היא מתנה בכתיבה.
  • כי זה מה שאנחנו מכירים עכשיו. אנחנו חיים את זה וזה מה שמעסיק אותנו. איך נשרוד כלכלית? מה יהיה על החינוך שלנו ושל ילדינו? על מערכות היחסים שלנו? מה אנחנו חושבים על הסגר? על ריחוק חברתי? על מסיכות, על הפגנות, על המחלה?

למה לא?

  • כי סביר להניח שרבים כותבים על הקורונה עכשיו ומלבד כמה קולות קוראים ספציפים שיעודים לנושא – עלולה להיות הצפה. ואנחנו גם ככה קצת רוויים.
  • כי אולי עוד מעט זה כבר לא יהיה רלוונטי או מעניין (הלוואי?), קצת כמו שמלחמת המפרץ נותרה זיכרון רחוק ונקודתי.
  • כי לא נעים לצחוק על מגיפה בעוד היא משתוללת.
  • כי עוד אין לנו פרספקטיבה. אנחנו עוד לא באמת יכולים להבין את המשמעות של התקופה הזו. האם תהיה רגע חולף בהיסטוריה או שאולי ילמדו על ההשפעות שלה במשך דורות? האם היא תשנה אותנו כאנשים? כחברה? או שברגע שנחזור לחיים שלנו כמו שעזבנו אותם נמשיך כאילו לא קרה דבר? כדי להבין את התקופה הזו לעומק, צריך סבלנות.

ומה דעתי?

  • באופן כללי אני תמיד בעד לכתוב וכמה שיותר. יש לכם השראה או זמן, רעיון או סצנה מצחיקה בראש? אל תחשבו פעמיים. קודם כל תכתבו, תחשבו, תפתחו.
  • אם הרעיון שיש לכם ספציפי לתקופת הקורונה – חפשו מסגרת כמו קולות קוראים שמיועדים לתקופה (עד כה היו כמה וכמה כאלה) או חשבו איך מנצלים את המומנטום ומקדמים את זה עכשיו, למשל סרטונים/מערכונים ביו טיוב, סדרות רשת.
  • תמיד אפשר לשלב – לאו דווקא לכתוב על הקורונה אלא להשתמש בהשפעות התקופה הזו במסגרת פרויקטים שכבר יש לכם. לנצל את הקורונה בעלילה. למשל, אם זו סדרת עורכי דין – תהיה תביעה שקשורה לקורונה. סדרת חברים? יהיה פרק על הסגר שהם תקועים בו, או על כך שמישהו חלה. זה לא חייב להשפיע על הפרויקט כולו, אפשר לכתוב פרק על קורונה בסדרה שלא עוסקת רק בזה, כמו שעשו בסאות'פארק למשל.

בסופו של דבר, זו תקופה של חוסר וודאות ואף אחד לא באמת יודע, אז אני חוזרת לנקודה מספר אחת: בא לכם לכתוב? יש לכם רעיון טוב? תכתבו וזהו. הדברים הכי טובים נכתבים מנקודת המבט הספציפי של הכותבים וכזו אין לאף אחד אחר מלבדכם.
והנה, שוב כתבתי משהו על הקורונה…

שתפו את הכתבה הזו

כתיבת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. חובה למלא כתובת מייל ושם.