ה"ג'נג'ון דה לה פונפון"
הייתי ילדת מפתח טובה ירושלים. אמא עבדה כל היום עד הערב ואבא עבד כל היום, כולל הערב. הצד הקולינרי אלצנו במשפחה מעולם לא היה חזק. ארוחת הצהרים שציפתה לנו כשחזרנו מבית הספר כללה בדרך כלל: שניצל ("מילי") מוכן, אורז ("אנקל בן") כמעט מוכן, וירקות ("סנפרוסט") משתנים (פעם אפונה, פעם גזר ופעם אפונה וגזר), ללא תיבול. […]