פיצינג – זו אמנות אחרת לגמרי. טיפים יעילים לפיץ' שפוגע בול.

היכולת לעשות פיץ' מוצלח היא חשובה בכל פגישה שתערכו כתסריטאים ובכל הזדמנות בה אתם פוגשים מישהו שיכול לקדם אתכם. אנחנו חיים בעולם של פיצ'ינג וזו מיומנות קריטית. הבעיה היא שזו מיומנות אחרת לגמרי מכתיבה וצריך להתמקצע בה.

פיץ' זה להציג את הפרויקט שלכם בצורה הטובה והמסקרנת ביותר, בכמה שפחות זמן. חצי דקה, או משפט אחד. בום.

המטרה: לסקרן ולגרום לצד השני לרצות לשמוע עוד. לגרור שאלות נוספות ובקשה לקריאת החומרים שלכם (וכדאי שיהיו כאלה…).

מה צריך להיות שם? מלא. גם מה זה (סרט/סדרה/סדרת רשת/סרט קצר), גם ז'אנר (קומדיה/דרמה/אימה), גם על מה זה (מה הסיפור, בגדול) וכל זה בלי להגיד שום דבר במפורש, אלא דרך הסיפור. תכף אני אפרט, לא לדאוג.

כמובן שמלבד התוכן גם צריך להעביר את המסר בביטחון (לא מופרז) ובצורה נעימה, ברורה ומעוררת סקרנות.

הנה הטיפים היעילים ביותר שיעזרו לכם להכין לעצמכם פיץ':

1. הבנת הפרויקט לעומקו: ככל שתכירו את הפרויקט שלכם טוב יותר, כך יהיה קל יותר להגיד על מה זה, מה נקודות החוזק שלו, מה המהות שלו, במה הוא נבדל ומה מייחד אותו ממה שקיים בשוק. הפיצ' צריך להבליט את הייחוד של הפרויקט, את המהות ונקודת המבט הייחודית. בבסיס הפיצ': לב הפרויקט בשורה אחת – ה"וואן ליינר"/פרמיס (בסדרות) –

למשל מתוך "סיפורה של שפחה": "לאחר שתאוקרטיה נוצרית טוטליטרית מחוללת מהפיכה בממשל האמריקאי ומקימה את רפובליקת "גלעד", צעירה בשם ג'ון נחטפת ונאלצת לשמש בהוראת המשטר כפילגש למטרות רבייה. למרות מצבה הקשה ומעמדה משולל הזכויות, היא לא מוותרת ונלחמת להציל את בנותיה מגורל דומה". ("סיפורה של שפחה", ראו תרגיל בסעיף 3)


2. לדעת לספר את הסיפור בצורה מסקרנת, מעניינת, זורמת וברוח הפרוייקט – מצחיק/מותח/אפל/מרגש. כדי שיזכרו אתכם חייבים סיפור ולכן נא לזרוק לפח את הביטויים: "מסופר על…" "נלמד על יחסיו של הגיבור הראשי…" וכו'. אלה ביטויים "רשמיים" שפוגמים בחוויה של סיפור. מאותה סיבה לא כדאי להשתמש במונחים מקצועיים כמו "אירוע מחולל" או "מערכה שנייה". ההנחה היא שמולכם אנשים מצועיים שידעו לאתר את עוגני העלילה בעצמם. אה כן, וכמו בתכניות ריאליטי – כמה שיותר אישי  – יותר טוב

[ad]

3. להתמקד במה שמעניין, כל שאר הפרטים יבואו בהמשך. זה בסדר שלא הסברתם הכל, שיש לכם עוד המון מה להגיד. צריך לבחור מסר מרכזי אחד ולהתחיל באקשן, ב"הוק"- (משהו מסקרן/מותח שתופס את הקהל כמו קרס דיג). קראתי פעם שמישהו המליץ: "תהפכו את זה לחדשות" וזה מצא חן בעיניי. 

תרגיל שיעזור לכם: כתבו פיץ' לסדרות וסרטים שאתם מכירים – מה נשאר ועל איזה מידע ויתרתם? 

4. חי חי חי – היו נלהבים ובטוחים לגבי הפרויקט של עצמכם. שלא יהיה ספק למה וכמה אתם קשורים לזה. התלהבות מדבקת ואין משהו שיותר אטרקטיבי מלראות מישהו ש"חי" את הסיפור שלו. 

5. להכיר את המים בביצה – גם מבחינה מקצועית: להבין מה הז'אנר שלכם ומה החוקים שלו, וגם מבחינת מה נעשה בארץ ובעולם שדומה לזה. ואם יש משהו שדומה – מה החידוש שאתם מביאים? 

6. אל תצרו אנטגוניזם – לא בעודף ביטחון ולא בחוסר ביטחון. אל תקטלו סרטים וסדרות אחרים, אתם לעולם לא יודעים מי יושב מולכם, במה הם היו מעורבים ומי החברים שלהם. תהיו נעימים, צנועים אבל בטוחים, ענווה וגאווה

7. מול מי הפיץ'? כל פעם לשנות את הפיץ' לפי הקהל. יש הבדל אם הפיץ נערך במסגרת פגישה אישית, אם זה "פיץ' מעלית" (שזו פשוט הזדמנות חד פעמית לעשות פיץ' למישהו משמעותי שנקלע לדרככם), סבב מפיקים שבהם אתם אחד מתוך עשרות, או קרן. 

8. אימון אימון אימון אימון – מול ראי, להקליט את עצמכם / לצלם / לתרגל מול חברים או מול מישהו מהתעשייה. חשוב לדעת את הפיץ' בע"פ, אבל לא לדקלם. להכיר את הסיפור. 
בקיצור, לא פשוט, אבל הי, מזל שאנחנו יודעים לספר סיפורים.

עוד משהו קטן
אולי אני אולד פאשן אבל אני מאמינה בלהגיע פיזית, לקבוע פגישות פנים אל פנים, כל פעם עם מפיק/ה אחד/ת, במקום שקט ובזמן שהוקצב לכך (גם אם הוא קצר) נכון, זה קצת יותר קשה, אבל מי שבאמת רוצה – מצליח. כמה מפיקים כבר יש? וכולם באותו מטר מרובע בתל אביב. זה אחד היתרונות בלהיות ארץ קטנה עם תעשיית קולנוע וטלוויזיה משגשגת.

Facebook
Email
Print

 טיפים מגניבים, מחשבות על תסריטאות ועדכונים חמים בדרך אליכם!

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply