איך כותבים סינופסיס?

איך כותבים סינופסיס?

אחד ממאפייני התקופה, חוץ מזום וטרנינג, הוא ריבוי הקולות הקוראים. פתאום יש המון למי להגיש (ראו בהמשך). בשביל להיות מוכנים, חשוב שיהיה לכם סינופסיס.

הכוונה היא לסינופסיס שיווקי, עמוד אחד, שמטרתו היא אחת:

להדליק את הקוראים על הפרויקט שלכם ולגרום להם לרצות לקרוא עוד או לזמן אתכם לפגישה.

זו משימה מאד מאתגרת. מצד אחד זה מסמך שיווקי ומצד שני יש המון מידע להעביר, וכל זה בצורה סיפורית.

האמת היא שאת הסינופסיס הטוב ביותר והמדויק ביותר אתם תכתבו רק אחרי שתכירו את הפרויקט שלכם לעומק, אחרי שעבדתם על הסיפור, פיתחתם את הדמויות ואתם כבר יודעים בדיוק מה הולך לקרות. סינופסיס זה מסמך שנמצא כל הזמן בעבודה.

אין נוסחה חד משמעית לכתיבת סינופסיס, אבל הנה הטיפים הכי חשובים שלי:

תסריטאות מסקרנת אתכם? הצטרפו לאחת הסדנאות שלי:

איך מתחילים?

תתחילו בהכי חזק שלכם, ואז תגבירו… ההתחלה של הסינופסיס היא קריטית כי מטרתה למשוך את תשומת הלב.

רבים פותחים את הסינופסיס בפרמיס/לוגליין, כלומר במשפט אחד חזק על מה התסריט.  

אפשר לשאול שאלה: מה הייתם עושים אם פתאום היה פורץ וירוס קטלני והייתם נתקעים חודשיים לבד בדירה אחת עם האקס/ית המטורפ/ת שלכם?

אפשר לתאר סיטואציה/סצנה

אפשר להתחיל במונולוג קצר או ציטוט

אפשר לתת נתון מדהים: האם ידעתם ש..?

מה שבטוח – צריך להגיע לאקשן כמה שיותר מהר.

התוכן: הסיפור עצמו

כלומר, צריך לספר מה קורה ולמי זה קורה.

אחת השיטות הטובות ביותר היא להתייחס לכל פסקה כמערכה:

פסקה ראשונה – הפתיחה: האירוע המחולל, למי הוא קורה, ומה הדילמה המרכזית.

פסקה שניה  –  המסע: המכשולים והדילמות העיקריות, אירועים דרמתיים גדולים, נקודת שפל.

פסקה שלישית – ההגעה לשיא: מהי ההחלטה הקשה ביותר שתעמוד בפני הגיבור?

האם חייבים לחשוף מה יקרה בסוף? לא. מה שחשוב הוא שיבינו מה השיא, את הבחירה שעומדת בפני הגיבור. מה הגיבור החליט? את זה אפשר לכתוב ואפשר גם להשאיר פתוח, כשאלה: האם יצליח הגיבור להתגבר על הפחד ולצאת מהבית?

הטכניקה הזו מתאימה גם לסרטים וגם לסדרות, כשאנחנו מתייחסים בסדרה לסיפור העונתי שאמור להגיע

לשיאו בסוף העונה.

איך מסיימים?

גם פה אין תשובה אחת.

אני אוהבת לסיים במשפט על התמה של הפרויקט, כלומר על מה זה באמת, מה הרעיון שאני רוצה להעביר, נקודת המבט האישית שלי על הסיפור.

תמיד נחמד שזה יהיה קשור גם להתחלה של הסינופסיס, לתחושה שנסגר מעגל.

אפשר לסיים בשאלה פתוחה למחשבה.

ובסדרות אפשר לסיים ברמז לעונה הבאה.

מה שחשוב הוא לספר את הסיפור בצורה חיה וברוח הפרויקט: אם זו דרמה, לספר את הסיפור בצורה מרגשת ואנושית. אם זו קומדיה – הסינופסיס צריך לפחות להעלות חיוך בפרצופי הקוראים ואם זה מתח – הסיפור צריך למתוח.

זכרו: המטרה של הסינופסיס היא לגרום לקוראים לרצות לשמוע עוד, להכיר אתכם. אז כדאי מאד להשקיע גם בניסוח ובהגהה. לא באתם רק להעביר מידע, כדאי מאד להרשים גם ביכולות הכתיבה שלכם.

מה לא לעשות

  • לא לכתוב הקדמה מייגעת
  • לא להיתקע על פרטים ומהלכי עלילה קטנים
  • לא להפליג בסיפורי עבר של הדמות – אני רוצה לדעת מה יקרה בסרט/סדרה, לא מה קרה לפני שהתחילו. בכלל, לא לכתוב בלשון עבר. בתסריט יש לכתוב הכל בהווה מתמשך.
  • לא לכתוב קונפליקטים ומחשבות פנימיות של דמות – תרגמו את כל אלה למשהו שניתן לראות על המסך.
  • להימנע ממשפטים כלליים כמו: "היא תעבור מהלך בו תלמד להכיר את עצמה" או "במסע הוא יגלה סוד על עברו ויתמודד עם השלכותיו" –  אלה משפטים שנשמעים יפה, אבל הם נכונים למיליון סיפורים. מה בדיוק יקראה לה ואיזה סוד? ומהם ההשלכות שלו? אתם לא רוצים משפטים סתומים שמשאירים רושם שהכותבים לא באמת יודעים להגיד מה יקרה. 
  • נכון שהמטרה של הסינופסיס היא שיווקית, אבל אם תכתבו משפטים כמו: "זה תסריט מצחיק ומרגש שישנה את חייכם" סביר להניח שלא ייקחו אתכם ברצינות. כאן השיווק צריך להיות ע"י הסיפור. ספרו את הסיפור שלכם כך שיהיה ברור שזה סיפור מצחיק, מרגש ויוצא דופן. 
  • לסיום, מי שקוראים את הסינופסיס הם על פי רוב אנשים מקצועיים שמורגלים בזה. אל תכתבו: "האירוע המחולל הוא…", "נקודת האמצע היא". זה סתם מקלקל את רצף הקריאה והופך אותו לטכני וגם, חבל להיתפס בטעות. אם זה כתוב נכון – מי שיקראו יזהו את העוגנים העלילתיים החשובים בעצמם.

זהו, יאללה, תחדדו מקלדת וצאו לדרך

בתקווה שתכף גם ישחררו אותנו לחופשי.

הצעד הבא - מצטרפים לסדנת התסריטאות שלי:

שתפו את הכתבה הזו

כתיבת תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם. חובה למלא כתובת מייל ושם.