ככה זה, שוב סוף אוגוסט ושוב הרחובות ריקים, קל (יחסית) למצוא חנייה, אין הרבה פקקים והפיד בפייסבוק מלא תמונות של כולם נופשים. ואני פה. לא, לא מתמסכנת או משהו. מקנאה? מה פתאום, אני פה מבחירה (כך אני משננת לעצמי שוב ושוב). האמת, אני דווקא אוהבת את השבועיים האחרונים של אוגוסט בארץ והשקט המתלווה אליהם. יש מקומות שבהם אשכרה אפשר לראות שיח מתגלגל ברחוב ולשמוע את השיר "I am calling you" מקפה בגדד…
דווקא בגלל זה זו תקופה מצוינת לעשות דברים שלא היה לנו זמן לעשות כל השנה. למשל, אולי להתקדם קצת עם הרעיון ההוא לתסריט?
אז לכל הנשאריםות למיניהםן, כמוני, וגם לאלה שקוראיםות עכשיו את הפוסט הזה על החול הלבן מול הים הכחול איפשהו בעולם, כשבידכםן משקה בתוך קוקוס עם מטריה (לעד זאת התמונה האולטימטיבית של חופש, לא?)
הנה כמה תרגילי כתיבה כדי לשמור על הכושר ולהתקדם בכיף, בלי יותר מדי להתאמץ ובאווירת חופש. כל מה שצריך הוא – לחשוב על דמות.
יש לכםן דמות?
מתחילים.
1.אם אתםן בארץ או לא – הביטו על המקום בו אתם נמצאיםות כרגע, או תציצו בפיד, או באיזה מגזין טיולים ובחרו מקום. עכשיו נסו לתאר את המקום הזה מהעיניים של הדמות שלכם. איך המקום הזה יראה לדמות? למה היא מיד תשים לב? מהן המחשבות שיעברו בראשה? נסו לחשוב על תגובות שמערבות חושים, על זיכרונות שיכולים לצוץ לדמות. מהי התחושה שהמקום מעורר בה?
ועכשיו, הפוך. אם המקום עורר בדמות שלווה, כתבו סצנה בה המקום מעורר בדמות פחד. ואם המקום מעורר בדמות נוסטלגיה, כתבו סצנה בה הדמות שונאת כל רגע במקום הזה.
**למי שלא בקיאיםות בכתיבת סצנה – אפשר גם סתם תיאור הסיטואציה, המחשבות, הפעולות והדיאלוג.
2. עכשיו חשבו: מיהן שתי הדמויות האחרות שהדמות שלכםן הכי פחות מעוניינת לבלות איתן בנופש חלומי? כתבו סצנה, בסיטואציה של נופש חלומי, בה הדמות שלכם תקועה בדיוק עם אותן שתי דמויות נוספות…
3. כתבו מונולוג של הדמות, בו היא מתארת מה מבחינתה הוא "יום החופש האולטימטיבי". אם היא הייתה יכולה לבחור – איפה היא הייתה? עם מי? מה היא הייתה עושה במהלך היום הזה?
ועכשיו חשבו: למה בעיני הדמות שלנו זה החופש האולטימטיבי? מה למדתםן על הדמות שלכםן שלא ידעתםן קודם? ובעיקר: איזה מכשולים וקשיים אנחנו צריכים להציב מול הדמות שלנו בשאיפתה ליום המושלם מבחינתה? (ככה אנחנו התסריטאיםות. רק לפנק, לפנק, לפנק.)
4. תראו, אצלי בבית יודעים: אני בלילות עובדת. אני עובדת בנטפליקס וב HBO ובשאר ערוצים. אני צופה בסדרות וסרטים ואסור להפריע לי. It's a dirty job but someone's got to do it .. מה שאני מנסה להגיד הוא שכדי להעמיק ידע ולהשתפר ככותבים ותסריטאים, אנחנו חייבים לצפות בסדרות וסרטים ולקרוא ספרים. אז יאללה, אין כמו אוגוסט-ספטמבר לפתוח איזה ספר טוב או לעשות מרתון צפייה בסדרה שהמליצו לכםן עליה. עבודה זו עבודה.
אגב, זה גם יכול לעבוד לרעתכםן… כשאני אומרת לבת המתבגרת שלי להפסיק לצפות בסדרות המטופשות שלה, היא אומרת לי לא להפריע – היא לומדת אנגלית…
המשך חופש/עבודה נעימים!
