אתמול עשיתי הליכה עם הגדולה שלי, ניסיתי קצת להוציא אותה מהחיבור לנטפליקס מתוך חשש שבסוף הקורונה הזה נצטרך ניתוח הסרה. היה כיף, מזל שאנחנו גרים בטבע, זו תקופה מקסימה להיות

שלב פיצוח העלילה הוא השלב הכי מאתגר בתסריט. זה שלב שבו אנחנו כבר יודעים מה אנחנו רוצים שיקרה – אבל איך פורטים את זה לפעולות ואז לסצנות שאמורות כל הזמן

במסגרת שנת הבת מצווש של הבת שלי, ארגנו צפייה משותפת לכל בנות השכבה שלה במושב, עם אימהותיהן, בגרסה הקולנועית החדשה של "נשים קטנות". כתסריטאית הטובה ביותר (והיחידה) במושב, התמניתי להעביר

מדי פעם מגיעה סדרה כזו, שמשנה את חוקי המשחק ועושה לכולם בית ספר. כזו היא "פליבג", סדרה שהיא חובה לכל תסריטאי/ת. קצת מאתגר לצפות בה בארץ ולכן יש אחוז גדול

זה מתחיל כמו בדיחה: שישה תסריטאים ישראלים פוגשים שישה תסריטאים צרפתים לבליינד דייט במדבר כדי לכתוב "בייבל" לחמש סדרות, אבל בפועל זה היה שבוע רציני מאד – מרגש, מטלטל, ממקד